מה כדאי לדעת לפני שממירים קלטות ישנות

איך לזהות את הפורמט, איך לזהות קלטת בסיכון, איך לאחסן נכון, ואיזו איכות באמת אפשר לצפות לה.

קלטות וידאו ישנות בקופסה

לרוב האנשים יש בבית קופסה אחת כזו. קלטות מהחתונה, מהצבא, מהילדים כשהיו קטנים — ומכשיר וידאו שנזרק לפני חמש עשרה שנה. השאלה הראשונה היא אף פעם לא „איך ממירים”, אלא „האם עוד אפשר”.

התשובה תלויה בארבעה דברים, וכולם ניתנים לבדיקה בבית תוך כמה דקות.

1. איזה פורמט זה בכלל

לא כל קלטת היא VHS, וזה משנה יותר מכל דבר אחר — כי כל פורמט דורש מכשיר ניגון אחר לגמרי.

אם הקלטת אינה VHS, המרה ביתית כמעט לא באה בחשבון — פשוט אין מה לנגן בו.

הסבר מלא לכל פורמט: VHS ו-VHS-C · Video8, Hi8 ו-Digital8 · סרטי 8 מ"מ ו-Super 8

2. האם הקלטת במצב שמותר לנגן אותה

זה החלק שאנשים מדלגים עליו, והוא היחיד שאי אפשר לתקן בדיעבד.

תסתכלו על הסרט עצמו. מוציאים את הקלטת מהנרתיק, פותחים בעדינות את הדלת הקדמית ומסתכלים על הסרט בתאורה טובה. אתם מחפשים:

שימו לב גם למכניקה. קלטת שהסרט בה נמתח, מקומט או שהתחיל להידבק לעצמו אחרי שנים ללא הרצה — עלולה להיתפס בזמן הניגון. קלטת כזו צריכה בדיקה וטיפול לפני שמנגנים אותה, לא אחריו, כדי לא לפגוע בסרט או במכשיר.

קלטת שנראית נקייה, מסתובבת חופשי והסרט בה שלם — כנראה בסדר.

3. איפה הקלטות שכבו כל השנים

ארון בסלון זה מצוין. מחסן, ממ"ד, בוידם או חניה — פחות. שלושת האויבים הם חום, לחות ומגנטיות, ומחסן ישראלי בקיץ מספק את שני הראשונים בשפע.

לקלטות שנשארות אצלכם, כמה כללים שמאריכים חיים בלי לעלות כלום:

4. איזו איכות אפשר לצפות לה

כאן צריך לתאם ציפיות, ועדיף לעשות את זה מראש.

VHS מקליט בערך 240 קווי רזולוציה — בסביבות 333 על 480 פיקסלים בפועל. זו תקרת הפורמט עצמו, לא של הציוד שממיר אותו. אף מכשיר, ביתי או מקצועי, לא ישחזר מידע שמעולם לא הוקלט על הסרט.

מה שכן משנה בין המרה טובה לגרועה:

מי שמצפה לחדות של סרטון מהטלפון יתאכזב. מי שמצפה לראות את הפנים של סבתא בבירור — יקבל בדיוק את זה.

אז לבד או לא לבד

ההמרה עצמה מתבצעת בזמן אמת. קלטת של שלוש שעות נלכדת במשך שלוש שעות, ואין לזה קיצור דרך בשום שיטה. מעל זה מצטרפים חיבור, בדיקה, חיתוך התחלה וסוף וגיבוי — עוד כחצי שעה לקלטת.

כמה קלטות, ויש מכשיר וידאו עובד בבית? לגמרי אפשרי לבד. צריך כרטיס לכידה בחיבור USB (עולה עשרות שקלים בודדים), כבל RCA ותוכנת הקלטה חינמית כמו OBS. יש מדריך מלא עם הציוד והמחירים המעודכנים כאן.

עשרות קלטות, אין מכשיר וידאו, פורמט שאינו VHS, קלטת שנשמעת רע, או חומר שאין ממנו עותק שני? כאן ההמרה הביתית מפסיקה להיות חיסכון ומתחילה להיות סיכון. ארבעים קלטות הן חודש עבודה, ומכשיר וידאו משומש שנקנה במיוחד למשימה נמצא במצב לא ידוע — והוא זה שעלול לאכול את הקלטת.

שאלות ששווה לשאול כל שירות המרה

לפני שמוסרים ארגז של זיכרונות למישהו, ארבע שאלות:

  1. מה קורה עם קלטת שלא מתנגנת? האם מנסים לטפל בה, או מחזירים אותה.
  2. האם מקבלים את הקבצים הגולמיים ולא רק DVD מוגמר. DVD נשרט ומיושן; קובץ אפשר לגבות בכמה מקומות.
  3. באיזה פורמט וברזולוציה נמסרים הקבצים.
  4. מי מנגן את הקלטת — מכשיר מטופל ומכויל, או מה שהיה בבית.

תשובה ברורה על ארבע השאלות האלה מלמדת יותר על שירות מכל מחיר שמופיע באתר.

רוצים שנסתכל על הקלטות שלכם?

הבדיקה היא חלק מהעבודה — גם אם אתם לא בטוחים מה יש לכם.