אין מספר אחד — תנאי האחסון קובעים הכל. מה מקצר את חיי הקלטת, איך לזהות שהזמן דוחק, ולמה המצב רק מדרדר ולעולם לא משתפר.
אורך החיים של קלטת VHS תלוי כמעט לגמרי בתנאים שבהם היא אוחסנה. אותה קלטת בדיוק יכולה להיות במצב מצוין אחרי שלושים שנה בארון בסלון, או אבודה אחרי עשר שנים במחסן. לכן כל „מספר קסם” שמישהו נוקב בו הוא הטעיה — התנאים הם שקובעים, לא השנים.
שינויי טמפרטורה מזיקים אפילו יותר מחום קבוע, כי הם מייצרים עיבוי — לחות שמתעבה על הסרט עצמו.
סימנים שכדאי לא להתעלם מהם:
קלטת מגנטית לא „מתאוששת”. עובש שהתחיל ימשיך, סרט שנמתח לא יחזור. זו הסיבה שהמרה מוקדמת תמיד עדיפה — לא כדי למכור לכם דחיפות, אלא כי זו תכונה פיזית של החומר. מה שמומר היום נשמר; מה שממתין עוד חמש שנים ייתכן שלא יהיה שם.
לקלטות שנשארות אצלכם, בלי לעלות כלום: לאחסן עומדות על הצד כמו ספרים, בתוך הנרתיק, במקום יבש וקריר, הרחק ממקורות מגנטיים, ובטמפרטורה יציבה. זה לא יעצור את הזמן, אבל יאט אותו משמעותית.
הבדיקה היא חלק מהעבודה — גם אם אתם לא בטוחים מה יש לכם.
